פוסט פתיחה: פולנטה וראגו בשר

לכבוד פתיחת הבלוג חשבתי לעצמי, כי כדאי שהפוסט הראשון ישקף את מציאות חיי, יציג תמונה של בשלן ביתי, קצר בזמן ובמוטיבציה, ויחד עם זאת יעביר לקורא את התחושה הכללית שאני טוב ממנו…..

ובכן, חשבתי שנכון לקחת את הארוע הכי לא מייצג שקרה לנו לאחרונה ולפתוח איתו.

לפני שבוע הוזמנו (אני וחברתי האחת והיחידה – מיכל) לקפוץ אל זוג חברים בגבעתיים, ואני, שכבר תכננתי בראשי ארוחת ערב מפוארת, הצעתי שנגיע עם ארוחת הערב אליהם, תודו שאנחנו אורחי החלומות.

המנה שנבחרה – פולנטה וראגו של בשר.

בחרתי להכין את המנה הזו, לאחר שצפיתי במועדון ארוחת הערב של חיים כהן ומרינה ( לטעמי – יותר מידי דיבורים ושירים, פחות מידי אוכל. לגבי שפים טלוויזיונים רבים לא הייתי מוצא בכך טעם נפגם, אבל כשמדובר בחיים כהן זה נראה לי חבל. אה, ועוד הערת אגב לבמאי של מועדון ארוחת הערב, בבקשה תחסוך מאיתנו את השוטים הכל כך מביכים של חיים וצוות העוזרים מנסים לרקוד, תודה).
בתוכנית הוכנה הפולנטה תחת מגבלות הכשרות, שאני לא מעמיד על עצמי, ולכן המתכון שאציג כאן שונה במקצת מהמתכון שהוצג בתוכנית.

תחילה סקירה קלה לגבי פולנטה.

פולנטה היא מנה איטלקית קלאסית (רומאית למדקדקים), ומכינים אותה ע"י בישול של קמח תירס (לא קורנפלור, אלא קמח תירס ,המיועד לפולנטה, בעל צבע צהוב), בתערובת של מים וחלב

התוצאה שמתקבלת היא דייסה טעימה, שתקבל באהבה רבה מגוון גדול של רטבים ותוספות.

התירס הגיע אל האיטלקים דרך קולומבוס, שהביא אותו מהיבשת החדשה במערב, שם האצטקים גידלו אותו 3000 שנים לפני הספירה., התירס נקלט היטב באירופה, והרומאים קלטו את סגולותיו של קמח התירס כבסיס לפולנטה הטעימה שלהם.

הפולנטה מסווגת בעולם כאוכל פשוט או בעברית מאכל עניים, התוספת האיטלקית הקלאסית לפולנטה היא דג מומלח. למזלנו הרב גילה שאר העולם את הפוטנציאל הדקדנטי של הדייסה הפשוטה למראה והיום נפוצה הפולנטה במיטב המסעדות, שעליה מוגשים רטבים עשירים.

הפולנטה מבושלת באופן מסורתי בסיר נחושת שנקרא פיולו ובמהלך ההכנה מערבבים את הדייסה אך ורק בכף עץ.

.

דייסה מקמח תירס נפוצה במקומות רבים בעולם מלבד איטליה. בישראל, רבים מכירים את הממליגה הרומנית, ואת המיליפאף הדרום אפריקאי (שניתן למצוא דוגמא מוצלחת שלו במסעדת פויקה האהובה עלינו), אך גרסאות של פולנטה קיימות גם במרבית מדינות מזרח אירופה.

.

פולנטה על אף דמיונה הרב לממליגה אינה זהה לה. ממליגה, מבושלת בדרך כלל עד למרקם קשה יחסית(שניתן לפרוס אותו), בעוד שהממליגה, בצורתה המקורית מוגשת כדייסה סמיכה.

פולנטה היא מאכל פשוט מאד להכנה, אך מצריכה השגחה וערבוב מתמיד (בדומה לריזוטו), כך שהמתכון הנ"ל אינו מתאים למצב רוח עצל.

ההמלצה שלי להכנת פולנטה בלי להשתגע:

1. חברה אנושית 2. בהעדר חברה אנושית, מוזיקה, יין או קמפרי (כדי להיכנס לאויירה האיטלקית) יוכלו לעזור לכם לשרוד את הרפטטיביות של הערבוב.

מתכון:

לפולנטה:

  • חצי קילו קמח תירס לפולנטה (לא אינסטנט)
  • ליטר ורבע מים
  • חצי ליטר חלב
  • כף מלח
  • אופציונאלי: 150 גרם פרמזן / או גבינה כחולה עדינה / או שניהם יחד.

לראגו הבשר:

  • 700 גרם בשר בקר טחון (מופשר לטמפרטורת החדר9
  • 2 שומר – פרוס דק
  • 1 בצל קצוץ דק
  • 2 שיני שום קצוצות
  • כפית זרעי שומר
  • כפית זרעי כוסברה
  • חצי צרור פטרוזיליה
  • 2 עגבניות קצוצות
  • מלח גס
  • פלפל שחור טחון טרי
  • שמן זית

איך עושים:

פולנטה:

מביאים בסיר לרתיחה את המים והחלב.

מתחיל להמטיר את קמח התירס לתוך הסיר (יצא חרוז), בכל פעם קצת קצת. כל הזמן לערבב.

מוסיפים לאט לאט את כל קמח התירס, תוך כדי ערבוב מתמיד, החלפת ידיים,  ניסיון בלתי מוצלח להירגע, הערה נודניקית לבת הזוג על הכביסה שצריך לתלות וחזרנו לערבוב.

התהליך אמור לקחת בערך 45 דקות לאחר הוספת כל קמח התירס וכף מלח, והתוצאה צריכה להיות דייסה סמיכה, רכה וטעימה רצח.

מי שרוצה להוסיף גבינה, יעשה זאת בסוף, ולא יצטער.

ראגו:

הטכניקה העיקרית בתבשיל הטעים הזה, היא הקפדה על ייבוש התבשיל מנוזליו.

מחממים במחבת רחבה ככל האפשר, מעט שמן זית, ומוסיפים את הבצל הקצוץ, את זרעי השומר והכוסברה, את השומר, ולהוסיף בסוף את השום. נותנים לתערובת להזיע קצת, ומוסיפים את הבשר הטחון, ממליחים ומפלפלים, ומטגנים תוך כדי ערבוב ( בהתחלה להקפיד לפורר את הבשר הטחון) על אש בינונית כחצי שעה, עד שאין נוזלים במחבת.

מורידים מהאש ומוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה, ואת קוביות העגבנייה.

עורמים בצלחות עמוקות פולנטה, ועליה את הראגו, אפשר להוסיף עוד קצת גבינה מגורדת מלמעלה.

בתאבון

מודעות פרסומת

4 תגובות הוסיפו את שלכם

  1. ריבי הגיב:

    מז"ט על פתיחת הבלוג! איזה כיף לכל מי שייתקל בו…
    מחכה בכיליון עיניים לפוסט על הסלופי ג'ו. לא שאני אי פעם אוכל לעשות יותר מלפנטז על להכין אותו, אבל אפשר לחלום, לא?

    אהבתי

    1. tomporges הגיב:

      פוסט על סלופי ג'ו כבר בשלבי עבודה.
      אחרי שיתפרסם, תכיני, תראי שיצא מצויין, ותעלי תמונה…….

      אהבתי

  2. luisa1234 הגיב:

    ragout בצרפתית משמע: להעלות את הטעם, או התיאבון, לכן הוא מונח על פחממה, ניטראלית בטעמה. כתוב נחמד. לואיזה

    אהבתי

  3. אלון הגיב:

    מעכשיו אבשל גם לפי הבלוג שלך, בשמחה
    בילי (אמא של אלון)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s